שינויים רבים נעשו בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל בשני העשורים האחרונים, אשר עיקרם סוכמו על ידי מבקר המדינה שקבע בדוח ביקורת שפורסם בשנה שעברה: "במהלך שני העשורים האחרונים נערכו רפורמות מרחיקות לכת, שבין היתר העבירו את הסיכונים בהסדרי הפנסיה מקרן הפנסיה או הממשלה לעובד".
השינויים הרבים לא פסחו על המעסיקים אשר מפקידים לזכות עובדיהם בתכניות פנסיוניות. שינויים אשר בעיקרם קבעו את החובות והאחראיות של המעסיק ובמקביל גם הסדירו גבולות למעורבות וקבלת ההחלטות בידי מעסיק בנוגע לחיסכון הפנסיוני של המועסקים על ידו. מצד אחד נקבע שעל מעסיק להפקיד לזכות עובדיו בתכניות פנסיוניות, נקבעו שיעורי ההפקדה לתכניות פנסיוניות על שם העובדים ולוחות זמנים לביצוע כל הפקדה ומן הצד השני ניתנה לעובד זכות הבחירה. כבר בחוק קופות גמל שנחקק בשנת 2005 נקבע שהעובד זכאי לבחור את המוצר הפנסיוני שבו יחסוך, אליו יופקדו ההפקדות השוטפות בידי המעסיק לזכותו של העובד. העובד הוא זה שזכאי לבחור את החברה באמצעותה יחסוך. בשנת 2015 תוקן החוק וזכות הבחירה של העובד הורחבה ונקבע שלעובד יש את הזכות לבחור ממי לרכוש שירותי שיווק פנסיוני, אם בכלל. העובד רשאי להחליט על הצטרפות לתכנית פנסיונית וביצוע פעולות בו, באופן עצמאי וככל שברצונו לקבל ייעוץ מקצועי מבעל רישיון הרי זהות בעל הרישיון עמו יתייעץ נתונה בלעדית לשיקול דעתו והחלטתו. אלא מה, הסיטואציה בישראל מורכבת קצת יותר. אומנם המעסיק מחויב להפקיד לזכות עובדיו אך רבים הם העובדים אשר לא לוקחים את השליטה לידיים שלהם, לא מתייעצים עם בעלי מקצוע על מנת לקבל החלטות מושכלות, לא מנצלים את זכות הבחירה שנתונה להם ולא מודיעים למעסיק על זהות קרן הפנסיה או קופת הגמל בה ברצונם לחסוך. במצב זה נאלץ המעסיק להתחיל ולהפקיד בקופת גמל מסוימת, כזו שהוגדרה כ"ברירת מחדל" אצלו, קופה שמרבית העובדים בארגון חוסכים בה.
מקצת מן המעסיקים באמת הגדירו קופת גמל/ קרן פנסיה ברירת מחדל ודאגו לחתום על הסכם עם החברה המנהלת את קופת הגמל או קרן הפנסיה. חלקם אפילו הלכו כברת דרך נוספת ואפילו דאגו לתנאים טובים לעובדים ובין השאר לקבלת התחייבות מן החברה המנהלת להנחה בדמי ניהול שיגבו מחשבונות העובדים בקרן הפנסיה. אבל לא מעטים הם המעסיקים אשר פעלו הלכה למעשה להעברת ההפקדות לזכות עובדים שלא בחרו קרן פנסיה לאחת מן הקרנות הפועלות בשוק מכוחו של הרגל, עקב נוחות תפעולית, הכרות עם האנשים או חלילה עקב שיקולים זרים שלא טובת העובדים לנגד עיניהם.
התברר שרבים מאותם עובדים משלמים דמי ניהול גבוהים מן הממוצע בשוק. כדי לנסות ולפעול לטובת העובדים אשר פחות מודעים, פחות מבינים, פחות עוקבים ולא מעורבים ומקבלים החלטות בקשר לחיסכון הפנסיוני שלהם פעלה רשות שוק ההון לבחירת קרן פנסיה אשר תהווה "ברירת מחדל" עבור כל העובדים שלא בוחרים באופן אקטיבי קרן פנסיה. זאת אומרת, מעסיק נדרש להפקיד את המחויב ממנו לזכות עובדו לקרן פנסיה והיה והעובד לא מסר בכתב את בחירתו לגבי זהות קרן הפנסיה, יפקיד המעסיק לקרן פנסיה אשר נבחרה על ידי משרד האוצר במכרז. יחד עם זאת, אפשרה רשות שוק ההון למעסיק אשר יש לו הסכם ברירת מחדל עם קרן פנסיה בתוקף, להמשיך להפקיד לאותה קרן פנסיה עד חודש מרץ 2019 או עד למועד סיום ההסכם, המוקדם מבין השניים.
הלכה למעשה מעסיקים לא מעטים בחרו להמשיך ולהפקיד לעובדים שלא בוחרים קרן פנסיה בקרן פנסיה שאליה הורגלו להפקיד ולנצל את חלון הזמן שרשות שוק ההון העניקה להם, כי היה להם הסכם בתוקף במועד פרסום ההנחיות החדשות.
בראשית חודש דצמבר קוצר חלון הזמן שניתן לאותם מעסיקים, אלו אשר חתומים על הסכם ברירת מחדל עם קרן פנסיה שבה העובדים משלמים דמי ניהול מקסימליים, 0.5% לשנה מן הצבירה – 6% מכל הפקדה. מעסיקים אלו נדרשים, החל מחודש אפריל 2018 להפקיד לזכות עובדים חדשים הזכאים להפקדות לקרן פנסיה, אשר לא בחרו קרן פנסיה, לעשות זאת לאחת מאלו שזכו במכרז של משרד האוצר או לקרן פנסיה שתיבחר על ידי המעסיק או ארגון העובדים לאחר שניהל הליך תחרותי במתכונת שקבעה רשות שוק ההון.
זהו צעד נוסף של משרד האוצר למען שיפור מצבם של החוסכים, אבל התיקון האחרון מחדד את הבעייתיות בסיטואציה הקיימת, את חוסר הרציונליות בחלון הזמן שניתן לחלק מן המעסיקים, את ההתנהלות של מעסיקים מסוימים.
משרד האוצר ערך מכרז והשיג דמי ניהול מזעריים לעובדים שלא בוחרים. מדוע אין הוא מחייב את צירוף כל העובדים שלא בוחרים לקרנות אלו ומעניק שיקול דעת לחלק מן המעסיקים ? אם ההליך שביצע משרד האוצר הוא נכון וטוב בעיניו מדוע אין הוא מחייב את כל המעסיקים לנהוג באופן זהה ? למה מעסיק שעובדיו משלמים דמי ניהול גבוהים הרבה מן הממוצע בשוק והרבה יותר מאלו שנקבעו במכרז, אך עדיין נמוכים מן המקסימום יכול להמשיך לשלוח עובדים לקרן פנסיה שגובה דמי ניהול גבוהים ? אם קרן הפנסיה גובה 0.45% ו- 5% אז זה בסדר להמשיך לשלוח עובדים לקרן עוד שנה ואילו עובדים שישלמו 0.5% ו- 6% לא ? מדוע מעסיקים ממשיכים לעשות זאת ? מדוע אין הם דואגים לעובדים שלהם ? ושלא יטענו שקרן זו טובה מאחרת וינמקו בכלים מקצועיים את פעילותם. זה לא תפקידם. מרבית המעסיקים אינם בעלי רישיון פנסיוני ואל להם לנקוט עמדה לעניין כשירותה של קרן פנסיה כזו או אחרת או עדיפות קרן אחת על פני השנייה.
פורסם ב"פוליסה"